קפוץ לתוכן


דין מי שמסופק אם בירך ברכות השחר


אין תגובות לנושא זה

#1 yinds

    משתמש מתחיל

  • רשומים
  • דרגותדרגות
  • 196 הודעות

תאריך פרסום 21 דצמבר 2010 - 05:23 PM

בהלכה הקודמת נתבאר באופן כללי חיוב ברכות השחר וברכות התורה,וביארנו שאין חילוק בחיוב זה בין נשים לאנשים, מלבד מה שאין האשה מברכת "שלא עשני אשה", אלא מברכת בלא שם ומלכות "שעשני כרצונו".









כלל ידוע יש בידינו "ספק ברכות להקל", והיינו שמחמת חומרת עון נשיאת (אמירת) שם שמים לשוא, כל מקרה שיש ספק אם יש לברך אם לאו, אנו נוקטים שאין לברך, שהרי אם נבוא להחמיר ולהצריך ברכה במקום ספק, נמצאנו גורמים לנשיאת שם שמים לשוא, שכן המברך ברכה שלא לצורך, הרי הוא בכלל נושא שם שמים לשוא.









אלא שלגבי ברכת המזון, אם אדם מסתפק אם בירך ברכת המזון, עליו לחזור ולברך ברכת המזון, (חוץ מברכת הטוב והמטיב, שהיא הברכה האחרונה בברכת המזון) משום שברכת המזון היא מן התורה, ואנו נוקטים תמיד, שבכל ספק תורה הולכים להחמיר, מה שאין כן שאר ברכות שאינן אלא מדרבנן, בכל ספק שיוולד בהן הולכים להקל.









וברכות התורה, דעת רב יהודה בגמרא במסכת ברכות (כא.) שהן מן התורה, ועל כן לכאורה יש לחזור ולברך ברכות התורה במקום ספק, אלא שהגמרא שם הקשתה על דברי רב יהודה, ולא נזכר בגמרא שום יישוב לדבריו, ולפיכך פסקו רוב הפוסקים שאף ברכות התורה, אין חיובן אלא מדברי חכמים. וכן העיקר להלכה. אולם דעת כמה מן הראשונים שברכות התורה דאוריתא.









ועל כן, המסתפק אם בירך ברכות התורה, אינו חוזר לברך מספק, משום שהעיקר להלכה שברכות התורה דרבנן. אלא שכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שהנכון לכתחילה, בכדי לצאת מכל ספק, שישמע ברכות התורה מאדם אחר שעדיין לא בירך, ויבקשו שיכוין להוציאו ידי חובת הברכות, ובכך יצא מכל חשש. ואם אינו מוצא מי שיכול להוציאו ידי חובתו, יהרהר את ברכות התורה בלבו, מבלי לבטא את המילים בשפתיו, ודיו בכך. ולהבא יזהר לברך ברכות התורה היקרות בתשומת לב, ולא יבא לידי ספק כזה וכיוצא בזה,קרדיט לאתר הלכה היומית