0
צטט
חוקר פרטי, זהו העיסוק שלי בשנים האחרונות. לאחר שנות שירות רבות בשירות המדינה בתפקידי חקירות ומודיעין, קבלתי החלטה להצטרף אל משרד חקירות פרטיות, מתוך כוונה ליישם את הניסיון הרב שצברתי בשירות המדינה. באחת מתחנות חיי המקצועיות, הצטרפתי לפני כ- 10 שנים לעיתון "הארץ" ככתב חוקר. אחת החקירות העיתונאיות שביצעתי עסקה בהלבנת כספים מזכיות של מפעל הפיס.
"מפעל הפיס יודע על קיומה של התופעה, אך לא מנהל כל מעקב אחריה. מבחינתנו, מי שמחזיק בטופס זוכה ומגיע למפעל הפיס הוא הזוכה", כך מסר לי משה גל הדובר דאז של מפעל הפיס, בתגובה לתחקיר שפרסמתי תחת הכותרת, "מי מתחבא בשקית". השבוע, כאשר התפרסמו הידיעות אודות ניצול הזכיות של מפעל הפיס להלבנת כספים בידי עבריינים כבדים מאזור הצפון, נפלה עלי תחושה של דה ז'ה וו. התברר לי כבר אז, כאשר חקרתי את התופעה, שגם מס הכנסה יודע על קיומה של התופעה. אברהם צרפתי, מי שכיהן כסגן נציב מס הכנסה לענייני חקירות ומודיעין מסר לי אז בתגובה, "למס הכנסה אין אומדן מדויק על סכום הכספים שהולבנו בשיטה זו. לקונה ולמוכר אין מניע להעביר מידע כזה למס הכנסה".
דוברת מס הכנסה באותם ימים, שרית גלעדי-דור, השלימה את תגובתו של צרפתי, "הלבנת כספים באמצעות פרסי הזכייה היא פעולה סבוכה ומורכבת, הדורשת תחכום והתאמה נסיבתית מיוחדת. צירוף תנאים אלה הוא ייחודי ונדיר", הסבירה הדוברת והוסיפה: "להשערתנו, מספר המקרים קטן. כרטיסי הזכייה אינם שמיים ולכן אינם מאפשרים התחקות אחר הזוכים. עם זאת אפשר לאתר תנועות כספיות גדולות אצל נישומים, באמצעות המידע שקיים במאגר שלנו ובדרכים מודיעיניות שונות".
מה נעשה מאז, האם מס הכנסה לקח על עצמו את הנושא כיעד אסטרטגי לתקיפה חזיתית, קשה לדעת. לא זכורים לי פרסומים, שהעידו על חקירה או פעילות יזומה ותפיסות מרשימות של נציבות מס הכנסה, כנגד אותם עבריינים, "מלביני הזכיות" של מפעל הפיס.
מה בעצם קורה ואיך עובדת השיטה, כפי שכבר חשפתי אז. אני מניח שיש שיטות נוספות שפותחו עם הזמן ונדרשו להתאמה, בעקבות כניסתו לתוקף של החוק לאיסור הלבנת הון והטלת מס על הזוכים, באותן הגרלות של מפעל הפיס.
אז ככה, מי לא זוכר את הזוכה המאושר, היורד במדרגות מפעל הפיס, כשראשו מכוסה בשקית נייר, עם שני חורים לעיניים. הצלמים, שהוזמנו ע"י יחצני מפעל הפיס, מצלמים דמויות בלתי מזוהות, המסתתרות מפני מתקפה צפויה של בקשות תמיכה וצדקה. מתברר, שלא תמיד, הדמות עם השקית לראשה, הוא השולח האמיתי של הטופס, שזכה בפרס הגדול. הכרטיסים הזוכים בהגרלה הם סחורה העוברת לסוחר. בעלי עסקים שונים, מוכנים לרכוש אותם במחיר הזכייה, בתוספת עמלה של 25%.
עד לאחרונה, בטרם נקבע שיוטל מס על הזכיות, בעלי עסקים, שנהגו להעלים הכנסות ממס הכנסה, רכשו טופס זוכה, ורשמו בספרי הנהלת החשבונות שלהם, זכייה ממפעל הפיס הפטורה ממס. אחד המעורבים, הסביר לי אז את החשבון הפשוט שעומד מאחרי התרגיל הזה, "מחר יבואו אלי מפקחים של מס הכנסה, יבקשו הסברים למקורות המימון של המכונית, הבית הדו מפלסי והיאכטה. אז תמיד אפשר לנפנף להם בפרצוף, בצ'ק המכובד של מפעל הפיס ולהוריד אותם מעליך להרבה זמן".
הזוכה שמכר את הטופס, אמנם קיבל כספים שאת מקורם אינו יכול להסביר. פקחי מס הכנסה עורכים בדיקות מדגמיות לצורך איתור נישומים חשודים, וכמעט שאינם בודקים שכירים. רוב הסיכויים שאיש לא יגיע אל הזוכה המקורי, שמכר את הטופס ויבקש הסברים למקור הכנסתו. בעבור הסיכון הרובץ עליו, קיבל המוכר הזוכה 25% בונוס. הסכום כנראה שווה את הסיכון שבחשיפת מעלליו.
הקשר בין הזוכה בפרס לבעלי הממון, נוצר בדר"כ, באמצעות מתווכים. המתווך מקבל הזמנת עבודה מבעל עסק מעוניין, מאתר את הזוכים ומציע להם עסקת חליפין של רכישת טופס זוכה במזומן תמורת עמלה שמנה. אם מסכימים עקרונית על תנאי המסגרת של עסקת החליפין, הזוכה נפגש עם הרוכש לסיכום וביצוע העסקה. הטופס הזוכה נמסר לרוכש הפוטנציאלי. אם הטופס נמצא תקין לאחר בדיקה חוזרת, יש כמה דרכים לסגור עסקה, הזוכה מקבל במקום ובמזומן את העמלה, הרוכש ממהר לבית מפעל הפיס ומציג את הטופס הזוכה.
במפעל הפיס לא יכולים לדעת מי הזוכה האמיתי. רוכשי הטפסים לא נדרשים להזדהות בנקודות המכירה, הטופס נבדק וסכום הזכייה נרשם בצ'ק של מפעל הפיס לפקודת מחזיק הטופס, כלומר, הרוכש. חשבון הבנק שלו מזוכה בסכום הזכייה ולרוכש הטופס, יש כעת כיסוי בחשבון, לשלם במזומן לזוכה האמיתי.
ישנם מקרים, תלוי בסוג העיסוק של הזוכה והרוכש, שבהם משלמים במטבע חוץ, את סכום הזכייה והעמלה, תמורת הטופס. סוג המטבע שעובר לסוחר נקבע בהתאם לאופי העסקים של מקבל הכסף. אם לזוכה האמיתי יש חשבון בנק בחו"ל, התמורה תופקד לחשבון בהעברה בנקאית.
נודע לי אז, על איש עסקים מתל אביב שרכש טופס שזכה בהגרלה. סוחר שפעיל בשוק האפור, סיפר לו, שמישהו שזכה בפרס של שמונה מליון שקל, מעוניין למכור את הכרטיס שלו תמורת עמלה של 25%. לאחר פגישה ומו"מ בין הזוכה למתווך, נסגרה העסקה.
הזוכה קיבל 10 צ'קים בנקאיים בסכום כולל של עשרה מליון שקלים. הרוכש קיבל את הכרטיס ופדה את הפרס הגדול בבית מפעל הפיס. מבחינתו של איש העסקים, זו היתה עסקה משתלמת. היה אז בכוונתו להמשיך ולגלגל כספים בשיטה זו.
השבוע נוכחנו לדעת, עם חשיפת הפרשה באזור הצפון, שעולם כמנהגו נוהג. האם החוקים המגבילים החדשים שנכנסו לתוקף, יחסלו את התופעה או יצמצמו אותה משמעותית? מי יודע, נמתין ונראה.
"מפעל הפיס יודע על קיומה של התופעה, אך לא מנהל כל מעקב אחריה. מבחינתנו, מי שמחזיק בטופס זוכה ומגיע למפעל הפיס הוא הזוכה", כך מסר לי משה גל הדובר דאז של מפעל הפיס, בתגובה לתחקיר שפרסמתי תחת הכותרת, "מי מתחבא בשקית". השבוע, כאשר התפרסמו הידיעות אודות ניצול הזכיות של מפעל הפיס להלבנת כספים בידי עבריינים כבדים מאזור הצפון, נפלה עלי תחושה של דה ז'ה וו. התברר לי כבר אז, כאשר חקרתי את התופעה, שגם מס הכנסה יודע על קיומה של התופעה. אברהם צרפתי, מי שכיהן כסגן נציב מס הכנסה לענייני חקירות ומודיעין מסר לי אז בתגובה, "למס הכנסה אין אומדן מדויק על סכום הכספים שהולבנו בשיטה זו. לקונה ולמוכר אין מניע להעביר מידע כזה למס הכנסה".
דוברת מס הכנסה באותם ימים, שרית גלעדי-דור, השלימה את תגובתו של צרפתי, "הלבנת כספים באמצעות פרסי הזכייה היא פעולה סבוכה ומורכבת, הדורשת תחכום והתאמה נסיבתית מיוחדת. צירוף תנאים אלה הוא ייחודי ונדיר", הסבירה הדוברת והוסיפה: "להשערתנו, מספר המקרים קטן. כרטיסי הזכייה אינם שמיים ולכן אינם מאפשרים התחקות אחר הזוכים. עם זאת אפשר לאתר תנועות כספיות גדולות אצל נישומים, באמצעות המידע שקיים במאגר שלנו ובדרכים מודיעיניות שונות".
מה נעשה מאז, האם מס הכנסה לקח על עצמו את הנושא כיעד אסטרטגי לתקיפה חזיתית, קשה לדעת. לא זכורים לי פרסומים, שהעידו על חקירה או פעילות יזומה ותפיסות מרשימות של נציבות מס הכנסה, כנגד אותם עבריינים, "מלביני הזכיות" של מפעל הפיס.
מה בעצם קורה ואיך עובדת השיטה, כפי שכבר חשפתי אז. אני מניח שיש שיטות נוספות שפותחו עם הזמן ונדרשו להתאמה, בעקבות כניסתו לתוקף של החוק לאיסור הלבנת הון והטלת מס על הזוכים, באותן הגרלות של מפעל הפיס.
אז ככה, מי לא זוכר את הזוכה המאושר, היורד במדרגות מפעל הפיס, כשראשו מכוסה בשקית נייר, עם שני חורים לעיניים. הצלמים, שהוזמנו ע"י יחצני מפעל הפיס, מצלמים דמויות בלתי מזוהות, המסתתרות מפני מתקפה צפויה של בקשות תמיכה וצדקה. מתברר, שלא תמיד, הדמות עם השקית לראשה, הוא השולח האמיתי של הטופס, שזכה בפרס הגדול. הכרטיסים הזוכים בהגרלה הם סחורה העוברת לסוחר. בעלי עסקים שונים, מוכנים לרכוש אותם במחיר הזכייה, בתוספת עמלה של 25%.
עד לאחרונה, בטרם נקבע שיוטל מס על הזכיות, בעלי עסקים, שנהגו להעלים הכנסות ממס הכנסה, רכשו טופס זוכה, ורשמו בספרי הנהלת החשבונות שלהם, זכייה ממפעל הפיס הפטורה ממס. אחד המעורבים, הסביר לי אז את החשבון הפשוט שעומד מאחרי התרגיל הזה, "מחר יבואו אלי מפקחים של מס הכנסה, יבקשו הסברים למקורות המימון של המכונית, הבית הדו מפלסי והיאכטה. אז תמיד אפשר לנפנף להם בפרצוף, בצ'ק המכובד של מפעל הפיס ולהוריד אותם מעליך להרבה זמן".
הזוכה שמכר את הטופס, אמנם קיבל כספים שאת מקורם אינו יכול להסביר. פקחי מס הכנסה עורכים בדיקות מדגמיות לצורך איתור נישומים חשודים, וכמעט שאינם בודקים שכירים. רוב הסיכויים שאיש לא יגיע אל הזוכה המקורי, שמכר את הטופס ויבקש הסברים למקור הכנסתו. בעבור הסיכון הרובץ עליו, קיבל המוכר הזוכה 25% בונוס. הסכום כנראה שווה את הסיכון שבחשיפת מעלליו.
הקשר בין הזוכה בפרס לבעלי הממון, נוצר בדר"כ, באמצעות מתווכים. המתווך מקבל הזמנת עבודה מבעל עסק מעוניין, מאתר את הזוכים ומציע להם עסקת חליפין של רכישת טופס זוכה במזומן תמורת עמלה שמנה. אם מסכימים עקרונית על תנאי המסגרת של עסקת החליפין, הזוכה נפגש עם הרוכש לסיכום וביצוע העסקה. הטופס הזוכה נמסר לרוכש הפוטנציאלי. אם הטופס נמצא תקין לאחר בדיקה חוזרת, יש כמה דרכים לסגור עסקה, הזוכה מקבל במקום ובמזומן את העמלה, הרוכש ממהר לבית מפעל הפיס ומציג את הטופס הזוכה.
במפעל הפיס לא יכולים לדעת מי הזוכה האמיתי. רוכשי הטפסים לא נדרשים להזדהות בנקודות המכירה, הטופס נבדק וסכום הזכייה נרשם בצ'ק של מפעל הפיס לפקודת מחזיק הטופס, כלומר, הרוכש. חשבון הבנק שלו מזוכה בסכום הזכייה ולרוכש הטופס, יש כעת כיסוי בחשבון, לשלם במזומן לזוכה האמיתי.
ישנם מקרים, תלוי בסוג העיסוק של הזוכה והרוכש, שבהם משלמים במטבע חוץ, את סכום הזכייה והעמלה, תמורת הטופס. סוג המטבע שעובר לסוחר נקבע בהתאם לאופי העסקים של מקבל הכסף. אם לזוכה האמיתי יש חשבון בנק בחו"ל, התמורה תופקד לחשבון בהעברה בנקאית.
נודע לי אז, על איש עסקים מתל אביב שרכש טופס שזכה בהגרלה. סוחר שפעיל בשוק האפור, סיפר לו, שמישהו שזכה בפרס של שמונה מליון שקל, מעוניין למכור את הכרטיס שלו תמורת עמלה של 25%. לאחר פגישה ומו"מ בין הזוכה למתווך, נסגרה העסקה.
הזוכה קיבל 10 צ'קים בנקאיים בסכום כולל של עשרה מליון שקלים. הרוכש קיבל את הכרטיס ופדה את הפרס הגדול בבית מפעל הפיס. מבחינתו של איש העסקים, זו היתה עסקה משתלמת. היה אז בכוונתו להמשיך ולגלגל כספים בשיטה זו.
השבוע נוכחנו לדעת, עם חשיפת הפרשה באזור הצפון, שעולם כמנהגו נוהג. האם החוקים המגבילים החדשים שנכנסו לתוקף, יחסלו את התופעה או יצמצמו אותה משמעותית? מי יודע, נמתין ונראה.
המקור:
כתבה - הלבנת זכיות
