אין תגובות לנושא זה

[idoy101]

חֶלְזוֹנוֹת או קונכיתנים (שם מדעי: Gastropoda) הינם בעלי חיים במערכת הרכיכות. מחלקה זו הינה המחלקה הגדולה במערכת הרכיכות. מכונה גם בשפת העם שבלול או בפי ילדים "ברל'ה".‏‏[1]

קיימים כ- 45,000 מינים של חלזונות, ועוד ידוע על מינים רבים שנכחדו. אלו נחלקים לשלוש תת-מחלקות (המיון הוא על פי מערכת הנשימה):

* קדם זימיים (Prosobranchia)
* אחורני זימים (Opistobranchia)
* שבלולים (ריאתיים) (Pulmonata)

תוכן עניינים
[הסתרה]

* 1 סוגי חלזונות
* 2 אנטומיה
o 2.1 הקונכייה
o 2.2 מערכת הנשימה
o 2.3 מערכת העיכול
o 2.4 מערכת העצבים
o 2.5 מערכת התנועה
* 3 אורח חיים
* 4 עמידה בתנאי יובש
* 5 החילזון והאדם
* 6 ראו גם
* 7 קישורים חיצוניים
* 8 הערות שוליים

[עריכה] סוגי חלזונות

המיון בפיסקה זו איננו חלוקה טקסונומית רשמית אלא סוגי השמות שמשתמשים בהם כיום בקרב הציבור הרחב לתיאור סוגי החלזונות.

* חילזון Snail: חילזון עם קונכייה.
* חשופית Slug: "חילזון ערום", כלומר חילזון ללא קונכייה חיצונית.
* חלזון יבשה: חילזון החי ביבשה.
* חלזון הגינה: חילזון בעל קונכייה חומה בגודל 1-4 ס"מ הנפוץ בגינות ושדות ארץ ישראל.
* חלזון ים: חילזון החי בים. ניתן למצוא קונכיות כאלה על החופים. ממין מסוים של חלזון ים הפיקו בימי המקרא ועד לאחר תקופת התלמוד את צבע התכלת ששימש לצרכי בגדי הכהונה בבית המקדש, ולצביעת פתיל הציצית. הדעה המקובלת במחקר כיום היא שהפיקו את הצבע מחלזון "ארגמון קהה קוצים" "Murex truncunlus".
* צדפה: רכיכה שקונכייתה מורכבת מ-2 קשוות נפרדות.

[עריכה] אנטומיה
חילזון אוכל צמחים
איור של קונכייה של חילזון ממין Drobacia banatica
חילזון בתוך קונכייה
ראש של חילזון
שרטוט של חילזון קדומני זימים Prosobranchia.
בצהוב בהיר: הגוף.
בחום: הקונכייה והאופרקולום.
בירוק: מערכת העיכול.
בסגול בהיר: זימים.
בצהוב: אוספרדיום.
באדום: הלב.
איברים:
1. רגל foot
2. pleural ganglion
3. pneumostome
4. commissura
5. osphradium
6. זימים gills
7. גנגליון ganglion
8. atrium of heart
9. visceral ganglion
10. ventricle
11. רגל foot
12. אופרקולום operculum
13. מוח brain
14. פה mouth
15. מחוש/בחנין tentacle
16. עין eye
17. מחוש/בחנין tentacle
18. ?
19. pedal ganglion
20. lower commissura
21. ?
22. pallial cavity / חלל הגלימה mantle cavity / respiratory cavity
23. parietal ganglion
24. anus
25. hepatopancreas
26. vas deferens
27. רקטום rectum
28. nephridium

גוף החילזון מורכב משלושה חלקים עיקריים:

ראש – הראש נושא את הלוע ואת אברי החישה. אברי החישה הם למעשה שני זוגות מחושים וזוג לחיים עשיר בקולטנים המכסה את הלוע. הראש מצויד בלסתות חזקות וחסרות שיניים, לשון מחוספסת מכוסה במאות שיני גריסה וטחינה הנקראת "מגרדת".

רגל – הרגל היא איבר התנועה. יש לה סוליה שטוחה ושרירית המצופה באפיתל המפריש ריר דביק. ריר זה מתקרש במגע עם אוויר ומהווה קרום חלק המגן על הסוליה בזמן התנועה (יש ספרי לימוד הטוענים שחילזון יכול לזחול על תער גילוח מבלי להיחתך). הרגל השרירית מאפשרת לחילזון להיאחז ולהיצמד למשטחים חלקים (בשילוב עם הריר אותו הרגל מפרישה), לזחול ולשחות (תלוי במין).

שק קרביים – שק הקרביים מכיל את רוב אברי החילזון, כלומר את מערכת הרבייה, מערכת העיכול, מערכת הנשימה, את עיקר מערכת ההובלה והעצבים. חשוב לציין כי הפתחים לרוב מערכות אלה נמצאים ברגל לצד הראש. את שק הקרביים עוטף קפל עור עשיר בבלוטות הנקרא גלימה. הגלימה מפרישה חומר רירי מקריש ההופך בהמשך לקונכייה.

[עריכה] הקונכייה

את גוף החילזון עוטפת הקונכייה, שהיא מבנה קשיח וחיוני עבור החילזון. הקונכייה מגנה מפני טורפים ומהווה מסתור מפני יובש בהיותה בלתי חדירה כמעט למים. הקונכייה ספירלית-בורגית ועשויה מחומר קרני (המורכב מסידן). בחלק מהמינים הקונכייה נתיישרה או נעלמה כליל.

הקונכייה מורכבת משלוש שכבות:

1. השכבה החיצונית – השכבה העליונה הדקה העשויה קונכיולין, חומר אורגני דמוי כיטין. השכבה החיצונית מגנה על השכבה האמצעית מפני חומצות, ביניהן החומצה הפחמתית המצויה בגשם.
2. השכבה האמצעית (פריסמות) – היא השכבה העיקרית ומורכבת בעיקר מפחמת הסידן.
3. השכבה התחתונה (שכבת דר) – מורכבת מחומר אורגני אותו מפרישות בלוטות בגלימה. השכבה מסודרת בצורת גבישים המעניקה לפנים הקונכייה את צבעה וברקה.

עובי הקונכייה מושפע מהאזור בו חי החילזון. חלזונות החיים בסביבה גירנית הם בעלי קונכיות עבות יותר, לעומת חלזונות החיים בסביבה לא גירנית.

[עריכה] מערכת הנשימה

חלק מהחלזונות הם בעלי זימים, לצורך נשימה, ואילו חלקם מפותחים יותר ובעלי ריאות בצורת רשת נימים.

מערכת הנשימה אצל הריאתיים מורכבת מריאה ופתחה הנקרא פנוימוסטום. הפנוימוסטום נסגר ונפתח לסירוגין, ובאותו הזמן חלל הריאה גדל וקטן, וכך נעשה חילוף הגזים בחילזון. הריאה מוקפת בכלי דם רבים הקולטים את החמצן שנכנס לריאה, ופולטים את הפחמן הדו-חמצני לחלל הריאה. החילזון שולט בפתיחה ובסגירה של הפנוימוסטום, וכך מונע איבוד מים. המקבילה להמוגלובין - חלבון נושא חמצן - אצל החלזונות היא חלבון ההמוציאנין, שבמקום ברזל מכיל נחושת.

[עריכה] מערכת העיכול

מערכת העיכול מתחילה בלוע. הלוע מורכב ממספר חלקים; לחיים הדוחקות את המזון אל פתח הלוע, הלסת העליונה שהיא לסת קרנית וקשיחה ולשון העשויה כמגרדת בעלת אלפי שיניים קרניות בעזרתן החילזון טוחן את המזון. המזון הגרוס עובר אל הושט, שם זוג בלוטות רוק, הממוקמות משני צדי הושט, מפרישות אנזימים ומיצי עיכול, ההופך את המזון לעיסה. לאחר מכן, המזון עובר לקיבה, ומשם למעי המתפתל מספר פעמים בתוך הגוף, ועובר תהליכי ספיגה (בעזרת בלוטת הכבד), עד לפי הטבעת (הממוקם בפתח הקונכייה).

[עריכה] מערכת העצבים
מחושיו של חילזון, מבט קרוב

לחילזון מרכז עצבי דמוי מוח, בצורת טבעת גנגליונים, המורכבת משני גושים עיקריים - מעל לוושט, ומתחתיה. זוג הגנגליונים העליונים מקושר לראש ולאברי החישה, בעוד שהגוש התחתון מקושר לרגל ולשאר האיברים הפנימיים. המחושים בקדמת ראש החילזון מחולקים לשני זוגות; הזוג העליון, בו מצויות שתי העיניים, והוא מתפקד לראייה, ולהרחה למרחק. הזוג התחתון מהווה איבר מישוש והרחה, בעיקר למרחק קצר. ישנם מינים עיוורים.

[עריכה] מערכת התנועה

התנועה אטית, ונעשית באמצעות התכווצויות גליות לאורך הסוליה. תוך כדי ההתקדמות מופרש ריר מן הסוליה. הריר למעשה מתחלק לשני סוגים - דליל ומימי, וצמיגי ודביק. שילוב של שני סוגי הריר מאפשרים לחילזון להתהלך על משטחים חלקים, וכן על משטחים מחוספסים, בלא שייפגע. שריר העמודית, הנמתח ממספר מקומות ברגל ועד לקודקוד הקונכית, מהווה איבר חשוב ביותר בחיי החילזון - בשעת סכנה, או חוסר פעילות, מתכווץ שריר העמודית, ומושך את הרגל והראש אל תוך ההגנה שהקונכייה מסופקת.

[עריכה] אורח חיים
חלזון הגינה Helix aspersa

חלזון היבשה ניזון מעלים, ומבעלי חיים מיקרוסקופיים. הוא פעיל בעיקר בלילה ובסביבות לחות.

בארצות הצפון הקרות שוקעים החלזונות לתרדמת חורף, אך בארצות החמות נכנס החילזון לתרדמת קיץ דווקא. הוא מפריש חומר רירי דביק המתקשה וסוגר את פתח הקונכייה ומדביק אותו למשטח, או לגזע עץ. עם רדת הגשם נמס הריר המוקשה והחילזון משתחרר מהאחיזה. וכל חילזון מפריש את החומר במקום אחר או שיש כאלה שעושים אחד ליד השני.

החילזון מטיל ביצים לתוך גומת קרקע קטנה ומהן בוקעים החלזונות הצעירים.

חלק ממיני החלזונות הם דו-מיניים וברבייה זוויגית שני החלזונות מופרים ומטילים ביצים.

רוב חלזונות היבשה אוכלי צמחים, אך יש מינים של חלזונות ים טורפים (כגון החרוטון הארסי).

[עריכה] עמידה בתנאי יובש
חלזון דרחול בתוך קונכייה דבוק לחרצית עטורה

החלזונות, מעצם טבעם כרכיכות, מאבדים כמות ניכרת של מים דרך עורם הלח. יתרה מכך, הכליות שלהם אינן מווסתות את משק המים, והם נאלצים לפנות לאמצעים אחרים כדי להימנע מהתייבשות.

פרט לכך שהחילזון נוהג לפעול רק בשעות הלילה, בהן איבוד המים קטן יותר, ישנם מספר מנגנונים נוספים. ראשית - רב גופו של החילזון מוגן על ידי הקונכייה, אשר אינה חדירה למים, ומגנה על האיברים הפנימיים. בשביל למנוע איבוד נוסף של מים החילזון נוהג לכווץ גם את שאר גופו אל תוך הקונכייה.

בזמן שהותו בתוך הקונכייה, החילזון מפריש חומר רירי, אשר בו משובצים גרגירי גיר. הריר מתקשה והופך לחתם עמיד בפני מים, העוזר לצמצמם את איבוד המים אף יותר. החתם עצמו, במיוחד מול פתח הנשימה, חדיר למעבר גזים, כך שהחילזון מסוגל להמשיך ולנשום.

בעונות החמות של השנה, כאשר הסכנה להתייבשות גבוהה, נוהג החילזון לבצע קיוט - צמצום התהליכים המטבוליים ופעילות החילזון, עד שהוא אינו נזקק לצאת כלל מהקונכייה ולהסתכן בחום, ונכנס לתרדמת קיץ. במהלך הקיוט שרירי הריאה פוסקים לפעול, כך שהחילזון מסתפק בנשימה דיפוזית בלבד, הכליה אוגרת בתוכה את החומרים המופרשים, והגלימה מפרישה חומרים המונעים איבוד מים אף יותר.

[עריכה] החילזון והאדם
קונכיות של חלזונות וצדפות. שימו לב למגוון הקונכיות הספירליות, שברובן הסליל מתפתל ימינה (כנגד כיוון השעון).

בני אדם רבים מרותקים ממגוון הקונכיות הספירליות של החלזונות השונים (הנקראים גם "שבלולים"). יש הנוהגים לאסוף קונכיות וצדפות על שפת הים ובמקומות רבים המצויים לאורך החוף ואף צוללים אוספים קונכיות מרשימות מקרקעית הים ומציעים אותן למכירה.

בישראל, חילזון הגינה הוא אחת מהחיות החביבות בעיקר על ילדים, זאת הודות לקונכייתו. מוכר בארץ גם שיר ילדים נודע "ברל'ה צא החוצה": ("ברל'ה ברל'ה, צא החוצה! אמא ואבא יתנו לך עוגה!"). לקראת תחילת עונת הסתיו ניתן לראות עשרות קונכיות של חלזונות הדבוקות לגבעולי קוצים, ומחכים לגשם הראשון.

בתרבויות רבות, החילזון הוא שם דבר לאטיות, ואדם אטי נמשל לעתים לחילזון.

במטבח הצרפתי בשר חילזון מסוים - "אסקרגו" - נחשב למעדן.

קרדיט לויקיפדיה