וככה זה נגמר...
מילותיהם האחרונות של בעלי מקצוע. משפטים קצרים המובילים את הבלשים החובבים אל הסיפור המלא, בו נפחו הקורבנות את נשמתם.
ביולוג:
"לא, הנחש הזה לא ארסי..."
בעל רכב:
"מחר בבוקר אני אכניס את האוטו למוסך להחליף בלמים..."
אשתו של נהג:
"אין אף אחד מימין, אתה יכול לנסוע..."
חברו של נהג:
"זה ירידה זה?! תן גז!!"
מכונאי רכב:
שחרר קצת את הג'ק..."
צוללן:
"אה, יש לי מספיק חמצן לחצי שעה לפחות..."
מדריך סנפלינג:
"אני מסביר לכם בפעם האחרונה. את הקשר הזה עושים כך..."
להטוטן:
"זה טיגריס מתורבת לחלוטין..."
חבלן:
"זה חייב להיות החוט החום..."
שליח פיצה:
"איזה כלב חמוד יש לכם!"
כימאי:
"אני חושב שכדאי לתת לתירכובת הזאת עוד הרתחה קצרה..."
נהג משאית:
"הגשר הזה יעמוד עוד מאה שנים לפחות..."
מחשב:
"האם אתה בטוח? כן/לא."
חולה סוכרת:
"תגידי, זה היה עם סוכרזית, נכון?" [זה מה שגבר חולה סוכרת שואל את אשתו אחרי שהם רבים. כמה חבל שהיא בדיוק ''שכחה'' שאסור לו סוכר - אחרי 10-20 שנות נישואים]
מורה נהיגה:
"אוקיי, עכשיו תנסה לעשות את זה לבד."
עובד אטליז:
"היי, מחמוד, זרוק לי את הסכין ההיא..."
שומר במשמרת לילה:
"מי זה?"
קברניט:
"אנחנו עומדים לנחות בשדה התעופה המרכזי של הולנד."
הולך רגל:
"טוב, ירוק. בוא נעבור."
טירון:
"עשרים ושתיים... עשרים ושלוש... אפשר לזרוק את הרימון, המפקד?"
***אם יש לכם עוד רעיונות אז תכתבו בתגובה ואני אשתדל להוסיף ***
--לא אני כתבתי את זה... לקחתי את זה מאיזה ספר ישן שהביאו לי, אבל עדיין, יש לכם מושג איזה סבל זה לכתוב את כל זה תוך כדי שהבן-אדם הכי מעצבן בעולם מדבר אתכם ומאתגר אותכם שיכלית...