אין תגובות לנושא זה

[yinds]

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מייד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפרי את החלק הנוזלי הנחשב משקה מן החלק המוצק הנחשב מאכל, אבל כאשר החלק הנוזלי, דהיינו המשקה הנסחט, הופך מייד עם נפילתו לכלי שוב למאכל מוצק, לא שייך בזה איסור סחיטה.






ולעניין סחיטת לימונים בשבת, הנה לכאורה היה לאסור בהחלט סחיטת לימונים בשבת, שהרי הדרך היא לסוחטן במקומות רבים, אדרבא, עיקר ייעודו של הלימון הוא לסחיטה לצורך המיץ שלו, ואף שלסחוט לימון ביד על גבי מאכל בודאי שיש להקל כמו שבארנו, אבל לסחוט לימון לתוך משקה כדי להכין לימונדא, או לתוך כלי ריק לכאורה היה לאסור. אלא שבזמנו של מרן הבית יוסף נהגו במצרים לסחוט לימונים בשבת גם לצורך הכנת משקאות, ומרן תמה על מנהג זה שהכל היו נוהגין כן, אפילו תלמידי חכמים גדולים,ואף אחד לא פקפק בזה,וכתב להסביר את המנהג, שלא נאסרה סחיטה אלא כששותים מי סחיטת הפרי בלא תערובת משקה אחרת, כמו מיץתפוזים וכן שאר מיצי פירות. אבל מיץ לימון, שאין הדרך לשתות אותו בפני עצמו, אלא רק על ידי תערובת מים וסוכר, (או לצורך תיבול מאכלים) אין איסור לסחטן בשבת. וכן פסקו רבים מן הפוסקים, וכן פסק מרן בשולחן ערוך, אבל כנגדו קמו כמה פוסקים וערערו על דין זה.






לפיכך פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאף שבודאי העיקר להלכה שמותר לסחוט לימונים בשבת אפילו לתוך משקה ואפילו תוך כלי ריק בכדי להכין ממנו משקה או להשתמש בו לתיבול הסלט בשבת, וכדעת מרן השולחן ערוך, מכל מקום נכון לחוש לכתחילה לדברי המחמירים בזה, משום שאפשר להחמיר בזה בנקל, והיינו כשמכין לימונדא, ישים קודם בכלי את הסוכר ויסחט על גביו את הלימון, שאז הלימון נבלע בסוכר, וממילא אין בזה שייכות למלאכת סחיטה,שהרי הסוכר הוא מאכל ואינו משקה, כפי שביארנו, ורק אחר כך ימזוג את המים להכנת הלימונדא. וכתב רבינו חיים פלאג'י שאמרו סימן לזה: והנה "סולם" מוצב, ראשי תיבות, סוכר לימון מים. וכל זה על דרך חומרא, אבל מעיקר הדין יש להקל בזה כדעת מרן, אלא שנכון להחמיר בזה במקום שאפשר,קרדיט לאתר הלכה היומית