0
תעתועי ראיה ואשליות תפיסתיות
לא סתם נאמר פעמים רבות שהכל יחסי, והתפיסה היחסית מניחה משקל משמעותי על אופן התפיסה שלנו את העולם בכל רגע נתון. מערכת הראיה מתבססת על גירויים שנתפסים באמצעות הרשתית ומתורגמים במוח. הרשתית הינה שטח קטן שקולט את כל המידע הסביבתי, ומעביר אותו לפירוש באזורים המתאימים במוח. לכן נעשה שימוש רב ברמזים ויזואליים בכדי לפענח נכון את המידע שמתקבל.
האשליות שיובאו בחלק זה הינן אשליות שמתבססות על גודל הגירוי אשר מופיע על הרשתית. מקטנות למדנו להכיר את העולם באמצעות מערכת הראיה, ואנחנו יודעים שמה שרחוק יותר גם נראה קטן יותר. אם נסתכל על שתי תמונות זהות, אחת שממוקמת במרחק חצי מטר מאיתנו, והשנייה ממוקמת במרחק שלושה מטרים מאיתנו, תתקבלנה שתי תמונות זהות על הרשתית, אולם בגדלים שונים. בגלל שאנחנו יודעים שמדובר בחפצים זהים, המוח יפרש את שתי התמונות כבעלות אותו גודל, וכך נתפוס את התמונות כזהות, אך ממוקמות במרחקים שונים.
איזו דמות גדולה יותר?
למשל בתמונה משמאל, אנחנו רואים שתי דמויות, האחת "רודפת" אחרי השניה. הדמות העליונה נראית גדולה יותר ורחוקה יותר, ונדמה כי היא מנסה לתפוס את הדמות הנמוכה יותר, שנראית קרובה וקטנה יותר. אבל בפועל שתי הדמויות הן בדיוק באותו גודל. אז מדוע אנחנו תופסים אותן כדמויות שונות בגודלן?
לפי ההסבר שניתן בתחילת המאמר, הגודל של שתי הדמויות כפי שהוא מופיע על הרשתית הוא זהה, וכך המידע מועבר למוח. אבל כדי להתאים את המידע הזה למצב במציאות בצורה הטובה ביותר, המוח משתמש ברמזים שונים שנמצאים ברקע של התמונה, ונקראים "רמזי מרחק". למשל קוי הפרספקטיבה שיוצרים תחושה של עומק בתמונה. רמז נוסף הוא היותה של הדמות הימנית גבוהה יותר, ואובייקטים גבוהים נתפסים כרחוקים יותר. המוח "מבין" ששתי הדמויות מופיעות באותו גודל על הרשתית, אבל יש לו רמזים שאומרים לו שיש עומק בתמונה. המוח מחבר את כל המידע וגורם לנו לחשוב שהדמות הימנית גדולה יותר, כי זה הפירוש ההגיוני ביותר בהתאם לסביבה שבה מופיעות הדמויות.
נערך על ידי ניצנוצית, 13 פברואר 2011 - 11:23 PM.
