0
לשון זירוז, ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס. (רש"י).
רבי ישראל מסלנט הזדמן פעם לפונדק שבאחד הכפרים. ראה בעל הפונדק כי לפניו אדם בעל הדרת פנים, ופנה אליו בשאלה: "שמא שוחט הוא מר? יש לי בהמה המיועדת לשחיטה, וקשה לי להוליכה אל השוחט שבעירה הסמוכה".
"לא", השיב רבי ישראל. "אינני שוחט".
ישב רבי ישראל בפונדק וכעבור זמן מה פנה אל הפונדקאי בבקשה: "המוכן אתה להלוות לי רובל אחד?"
כיצד אעז להלוות לך ואינני מכיר אותך?" השיב הפונדקאי בתמיהה. "מי ערב לי שתפרע את החוב?"
"השומעות אוזניך את שדובר פיך?" שאל רבי ישראל בתשובה. "בממון אינך סומך עלי אפילו ברובל אחד, ואילו בשחיטה, שהתורה כה מחמירה בה,סמכת עלי עוד בטרם ברכתיך לשלום"...
(מעשיהם של צדיקים)
________________________________________________________________________________
ספר "אוצר המאמרים" מביא מדרש: אחרי המופתים של קריעת ים סוף, מלחמת עמלק והקמת המשכן, ישב משה רבינו בביתו. אמר לו הקב"ה: מה אתה יושב, יש לפניך עוד מלאכה כבדה מכולם, היינו ללמד לישראל סדר הקרבנות.
אומר ה"בית אהרן": אצל הצדיקים, יש עוד מלאכה כבדה מכולם והיא ללמד לישראל איך לעבוד את ד'. כמו שמובא בשם הרה"ק רבי שלמה מקרלין זצ"ל שאמר שהמופת הגדול שבמופתים הוא להכניס נקודה בתוך יהודי, שידע להגיד מלה לפני הקב"ה.
(אוצר המדרשים)
